עמדו על זכויותיכם לחברה חופשית
יש בתוכנה הרבה מעבר למהימנות (להיות ”קוד פתוח“): מה שבאמת נחשב הן החירויות שמקבלים משתמשי התוכנה. האם ניתן ללמוד ממנה? האם ניתן לבנות על גבה לגביה? האם ניתן להפיץ אותה? על נושאים אלו אנו שמים דגש כשמדובר על ”תוכנה חופשית“.
המצאתי מילים חדשות, פתגמים, הקשים וכל מיני דברים נחמדים בשפה העברית ואנשים מצטטים את מה שהיה לי לומר והם עושים כסף על אותם הדברים שאני אמרתי.
אם אנסה לנעול את מה שאני מדבר או כותב עליו, באותה הדרך בה נוהגות חברות התוכנה הקניינית, אז כל תעשיית הדיבור, הכתיבה והמדיה יהפכו לכפופות לזכויות יוצרים, ועלויות ההעברה יהוו מכשול.
לא מדובר ברעיון מופרע
חלק מהמשתמשים חושבים שזה מוזר שתוכנה אמורה להיות חופשית כמו בחירות, מאחר שאף אחד מהמוצרים של Microsoft אינו כזה. ובכל זאת החברה שסביבנו עובדת עם וסביב הרבה דברים חופשיים, לדוגמה:
- אף שף לא יכול לאסור עליך לשנות את המתכון שלו וליצור נגזרות שלו. תעשיית המזון משגשגת על אף שהיא מחויבת על פי חוק למנות את מרכיביה על גבי תוויות המוצרים.
- מערכת משפטית מסודרת מרשה לכל אחד לקרוא את כל בקשות השימוע ומהלכי המשפט. לא רק את התוצאה (פסקי הדין), אך גם התהליך עצמו פתוח לחלוטין.
תוכנה חופשית היא חופשית כמו ב”חופש דיבור“, כמו ב”שוק חופשי“: כל אלה נחוצים לחברה חופשית. לא השתכנעת? בואו נציץ קצת יותר מקרוב על תוכנה קניינית.
תוכנה קניינית תועה בדרך
גבולות התוכנה הקניינים חורגים מעבר לנושא האבטחה (לעיונך: הכתבה שלנו על קוד מקור): התוכנה הקניינית של ימינו פוגעת בהפצת התרבות ומידע. מצב זה נגרם בעיקר בעקבות שתי טכנולוגיות:
ניהול זכויות קנייני 1 (נז״ק)
הרעיון העיקרי העומד מאחורי נז״ק 1 הוא הגבלת גישה לקבצים. המשתמשים נתקלים בה כאשר הם מנסים לרכוש מוזיקה דרך iTunes לדוגמה, ואז הם יכולים להאזין למוזיקה שלהם דרך נגן אחד בלבד, של יצרן אחד בלבד. בשיטה זו, נלחמות החברות בהפרת זכויות יוצרים אך הן גם מגבילות באופן חמור את הגישה של המשתמשים לקבצים שלהם.
נז״ק (DRM) מספק שליטה על התוכן
למעט העובדה שהשליטה היא לא בידי משתמש הקצה. המטרה העיקרית של נז״ק/DRM אינו ברור כל כך, אך ההשלכות על שטף המידע והתרבות בתוך החברה הן מפחידות.
- דמיינו ספר שנדבק לעצמו לכדי סגירה מיד לאחר שקראתם אותו פעם אחת.
- דמיינו לעצמם שמסמכים ישמידו את עצמם ברגע שתנסו להוציא אותם מהחדר.
- דמיינו לעצמכם טלפונים שיעבדו רק בתנאי שהצד השני רכש את אותו הדגם מאותו היצרן כמוכם.
נשמע מופרך? כאן נכנס למשחק מחשוב מהימן (TC).
מחשוב מהימן (TC)
מחשוב מהימן (לפעמים נקרא ליתר דיוק "מחשוב מהגיהנום") משמעותו היא שאפשר להפעיל על מחשב רק תוכנה "מהימן". זאת אמורה להיות הגנה בלתי ניתנת לערעור מנוזקות (כמו וירוסים או תכנת ריגול) ומהפרות זכויות יוצרים (אנשים שמעתיקים תוכנה קניינית).
מחשוב מהימן מאפשר שליטה על המחשב
The critical thing about Trusted Computing is that you cannot decide what is trustworthy and what is not. For example, your computer might refuse to run programs that are not certified by the software company – programs that could enable you to take documents out of the office, or play your neighbour's DVD, or send your essay to someone not using the same program.
מגוון רחב של אפשרויות נפתח עבור חברות שמרוויחות על ידי הגבלת המחשוב שלך (כגון תוכנה קניינית ואולפני ההקלטות). לפתע ניתן לשכור תקליטורי DVD שניתן לנגן פעמיים בלבד, או מוזיקה שניתן להאזין לה רק במהלך ספטמבר או מידע שניתן לקרוא אך לא ניתן לשמור או להעתיק. לפתע, מחשוב מהימן ונז״ק מאפשרים שליטה מרחוק על תוכן.
מחשוב מהימן, למעשה, מאפשר למפרסמים לרשום את חוקי זכויות היוצרים שלהם.
ההשפעה רחבת ההיקף
מוצרים תרבותיים רבים מגיחים כעת עם הגנה ”כפולה ומכופלת“, לא רק באמצעות זכויות יוצרים וקודים אך גם באמצעות חוזים או רישיונות שלוקחים מהמשתמשים את כל הזכויות שעוד נותרו להם.
בהדרגה, זכויות יוצרים עבור תוכן דיגיטלי מוחלפות ברישיונות משתמשי קצה כך שלא ניתן להשתמש במוצר מבלי להסכים להן, באמצעות חוזים חוקיים שמאפשרים את זכויות הקניין המוחלטות כאשר במקור חוקי זכויות היוצרים היו מיועדים להגבלת מוציאים לאור.
מחשוב הוא כבר לא סתם חישובים. אנו משתמשים בתוכנות כדי לתקשר: כדי לשתף מידע, רעיונות ותרבות. תוכנה קיימת בטלפונים, ברכבים בנגני המדיה בטלוויזיות שלנו וזוכה לחלוש כמעט על כל התקן חדש שסובב אותנו.
נעשה שימוש הולך וגדל בתוכנה למטרות אכיפת חוקים. חוקים שיכולים באותה מידה לשקף את חוקי מערכת המשפט. חוקים שיכולים להיות הוגנים ויכולים גם לא להיות כאלה. אם התוכנה אינה חופשית אין שום מרחב תמרון למשתמש מבחינת ההשפעה על חוקים אלו.
מחשוב מהימן ונז״ק סללו את הדרך לחברה בה התרבות והמידע לא הופכים למוצרים (הם כן כאלה כרגע וזה בסדר גמור) אלא למוצרי צריכה.
קוד זה כוח. רוב המסמכים העסקיים של ימינו נכתבים ומוצפנים באמצעות אלגוריתמים סודיים הקיימים בתוכנה הקניינית. מה יקרה לספרים, לתמונות, לסרטים, למאמרים, לסרטוני האנימציה, למוזיקה, לחדשות של העתיד? תוכניות קנייניות כגון Windows אינן מספקות שקיפות. תרבות חופשית וחברה חופשית לא יכולים לגדול מתוך תוכנה שכזאת.
אפשר להציע לך לעבור לגנו/לינוקס?
- ^ מוטב לציין כי נז״ק לרוב נקרא "ניהול זכויות דיגיטליות" (Digital Rights Management), למרות שיש לו קשר קלוש לזכויות – "ניהול מגבלות דיגיטליות" הוא שם מדויק יותר.