במקור, לינוקס מתייחס לרכיב העיקרי (נקרא: הליבה) שמתאים למערכת הגנו. מה שמשתמשים מריצים כיום הן, למען הדיוק, "הפצות המבוססות על המערכת גנו/לינוקס".

למעשה, המונח „לינוקס” השתרש טוב יותר (באופן לא מפתיע), וכיום אנשים מתייחסים לכל המערכת פשוט בשם „לינוקס“. מצב זה גורם למחלוקת די רצינית.

לקרוא למערכת גנו/לינוקס היא בחירה בעלת משמעות רבה יותר, גם ברמה הטכנית (משתמשי קצה משתמשים הרבה מאוד ב„גנו“ ומעט מאוד ב„לינוקס“) וגם ברמה הפילוסופית: העצמה והמומנטים של תנועת התכנה החופשית החלו ועדיין ממשיכים להתקיים בזכות מיזם גנו.

לקרוא למערכת לינוקס היא בחירה יותר מעשית ויותר מושכת למשתמשי מחשב שלרוב נוטים לחשוב ש־Windows היא האפשרות היחידה הקיימת עלי אדמות.

אנו משתמשים בשתי צורות הביטוי הנפוצות ומקווים שאף אחד לא רואה עצמו נפגע על ידי כך.

כאשר ריצ׳רד סטולמן החל בתכנון של גנו, המערכת הראשית בה הוא השתמש הייתה יוניקס, שהנה מערכת קניינית. כיוון שגנו דומה בתכונותיה (ואף תואמת) ליוניקס, אך זוהי תכנה חופשית, הוא טבע את המונח גנו שמשמעותו GNU's Not Unix. שהוא כשלעצמו ראשי תיבות רקורסיביים. (אם אתם חובבים הומור מהסוג הזה נסו לחקור מה משמעות המונח GNU Hurd).

כן. אין לך את האפשרות למכור כל תכנה אקראית שהיא העונה על השם Linux® (לינוקס). סימן המסחר רשום לטובת עמותת הסמל של לינוקס.

לא. גנו/לינוקס, נכון לעכשיו, היא המערכת החופשית הנפוצה ביותר; עם זאת קיימות מספר מערכות נוספות.

לרבות הנגזרות הבאות של יוניקס: FreeBSD, NetBSD, OpenBSD ו־OpenSolaris, השכפול של BeOS – Haiku OS, השכפול של Windows NT – ReactOS, השכפול של DOS FreeDOS, Plan 9 מבית Bell Labs ו־Syllable, רק כדי להעניק תחושה מסוימת.

לא. ישנן מספר רכיבי תכנה חופשית ב־Mac OSX, וברמה הטכנית המערכת דומה מאוד למערכות גנו/לינוקס. אבל באופן כללי, זוהי תכנה קניינית: כל הצרות הקשורות ב־Windows חלות גם עליה.

כן ולא.

ברמה הטכנית, הרוב הגדול של תכניות הקוד הפתוח נכללות תחת הגדרת התכנה החופשית ולהפך.

במישור הפילוסופי, הדברים מעט שונים. המונח „קוד פתוח“ הוטבע כדי להפוך את ה„תכנה החופשית“ ליותר מושכת, התומכים בדרך זו רואים את נושא התוכנות בקוד פתוח כשיטה עדיפה ליצירת תוכנות.

תומכי המונח „תכנה חופשית“ מעריכים את החופש, לא את הדרך בה נוצרה התכנה. ולכן עלה הוויכוח שמא המונח „קוד פתוח“ מחטיא את המטרה.

המונח בו תבחרו מציג את השקפתכם בכל הנוגע לתכנה.

התפיסה שמאחורי תכנה חופשית, מתייחסת לחופש, לא למחיר. ניתן לך החופש להעתיק, ללמוד, לשנות ולהעניק תכנה חופשית בחינם.

רוב החברות המפתחות תכנה חופשית מתפרנסות באמצעות מכירת שירותים מקיפים לתוכנות שלהן, במקום על התוכנות עצמן. השיווק עצמו לעתים נעשה על ידי מכירה של הכול כחבילה: הלקוח רוכש תקליטור, ספר וחוזה תמיכה יחדיו. התוכנות עדיין יכולות להבטיח לך את החירויות המיוחלות.

עוד: תפיסות מוטעות של רעיון התכנה החופשית | FLOSS concept booklet.

על פי רוב ישנם שלושה סוגים של מדיניות באשר להכללת תכנה שאינה חופשית:

• חלק ממפיצי הגנו/לינוקס מאפשרים להשתמש בתכנה שאינה חופשית כדי לאפשר תכונות חומרתיות מסוימות.
  מצב זה קורה כיוון שחלק מיצרני החומרה כגון nVidia אינן דואגות לחופש הלקוחות שלהן ומפיצות מנהלי התקנים וקושחות בעלי מגבלות (חלקן לא מפיצות דבר, כגון Broadcom). אלו זמינים ללא עלות (בחינם) אך תחת רישיונות מגבילים. הפצות כגון אובונטו כוללות רכיבים מסוג זה כדי לשפר את התאימות לחומרה.

• חלק ממפיצי גנו/לינוקס אינם מתפשרים על חופש התכנה ומוודאים שההפצה שלהם תישאר חופשית לחלוטין. כך קורה עם Trisquel, שהיא נגזרת של אובונטו שהוסרו ממנה כל הרכיבים המגבילים..

• חלק ממפיצי הגנו/לינוקס מרכיבים תוכנות חופשיות ומגבילות ללא הפרדה. מפיצים כאלה לא מעוניינים שהמשתמשים יוטרדו מהחופש שניתן להם ומעדיפים לפרסם רק את היכולות הטכניות של המוצר שלהן. שימוש בהפצות כאלו אינו שונה מהשימוש ב־Windows. אנו מעריכים את החופש שלך וממליצים לך לבחור בקפידה!

עובדה ידועה היא שמשתמשי Mac סבורים כי הם חופשיים מהמגבלות הכרוכות ב־Windows. לדאבוננו לא כך המצב.

אמנם ב־Mac OSX ישנם מספר רכיבים ברמה נמוכה שהם תכנה חופשית; ו־Apple משקיעה מאמצים רבים לנעילת הלקוחות שלה בתוך המערכת (עם מספר מאמצים ידועים כגון BootCamp).
עם זאת, משתמש הקצה עדיין מוגבל באופן יסודי – עקב הרישיון הקנייני, הוא/היא לא יכולים להשתמש ב־Mac OSX לכל מטרה שהיא, כמו גם לא להעתיק, לשנות או להפיץ מחדש.

בשמחה, כיוון שחירויות אלו חשובות מאוד, ניתן להריץ הפצות גנו/לינוקס פופולריות (כגון אובונטו) על מחשבי Mac.

לא!

לא משנה היכן שמעת על זה או קראת את זה עליך לעדכן את עמדותיך. לינוקס שונה במהותה מדברים שכאלה. בין אם זו מטרתך או שדווקא עדיף לך להוריד בצורה מתוחכמת וחוקית, לינוקס מעניקה את אותן האפשרויות כמו Windows. לרוע המזל אין לך את האפשרות לזהות עבריינים לפי דגם הרכב שלהם; אותו הדבר תקף גם על מערכות הפעלה.

גנו/לינוקס נוצרה על ידי אנשים שלא אוהבים שכל המחשבים בעולם מריצים מוצרים קנייניים של חברה אחת בלבד. כמובן שאין שום דבר פסול בזה!

ניתן לקרוא פרטים נוספים בכתבה הבאה: תפיסות מוטעות של רעיון התכנה החופשית.

ללינוקס אין כל קשר למערכות פוליטיות וכל אחד – ללא תלות בהשקפות הפוליטיות שלו – יכול להשתמש בה. נושא זה מוסדר בפשטות בכתבה תפיסות מוטעות של רעיון התכנה החופשית.

אכן כן! בנינו אתר במיוחד למטרה הזו, LinuxPreloaded.com, המציג מפיצים שמוכרים מחשבים שולחניים וניידים עם לינוקס.

מומלץ לשים לב כי אין צורך ברכישת חומרה חדשה כדי להשתמש בגנו/לינוקס!

כן, כל ההפצות העיקריות, כגון אלו שאנו ממליצים עליהם, כולן תומכות בשפות העיקריות שסביבנו והן תומכות בסוגים רבים של מקלדות. בשתי ההפצות העיקריות ישנה תמיכה קרובה למלאה בעברית.

בניגוד ל־Windows, כל השפות כבר נמצאות בכל אחד מתקליטורי ההתקנה, כך שאין צורך להוריד (או לשלם על כך!) גרסה מלאה נוספת רק כדי לשנות את השפה במחשב שלך.

כן. זוהי פעולה חוקית לחלוטין (בהנחה שזהו המחשב שלך כמובן!).

המדבקה שעל המחשב היא למטרות שיווקיות בלבד ואין לה כל ערך משפטי. אנו מאמינים שיש לך את הזכות הבסיסית המרכזית לבחור איזו תכנה רצה על החומרה שלך.

למעשה, זכות זו מאוימת על ידי דברים כגון DRM ומחשוב מאובטח. ניתן לקרוא את הכתבה „עמדו על זכויותיכם לחברה חופשית“ הדנה בנושא זה, למידע נוסף.

כלל לא. המערכת תפעל בשמחה רבה גם על המחשב שלך.

הדבר היחיד שעלול להטריד בנושא הזה הוא השימוש בחומרה עדכנית ומיוחדת, כגון כרטיסי מסך. בכל מצב אחר, רוב הפצות הלינוקס יכולות לפעול על מחשבים רגילים (נקראים גם „i386“ או „x86“), מעבדי 64 סיביות ומחשבים Mac מבית Apple (לרבות סדרות G5, G4 ו־G3). למידע בנוגע להתקנת לינוקס על המחשב שלך, בין אם במקום או לצד ה־Windows שלך.

לא.

טכנית ניתן להגר את Office מבית Microsoft לסביבת לינוקס, אך Microsoft איננה מבסוטה לאפשר למשתמשי Office לבחור את מערכת ההפעלה שלהם. ישנן בעיות אחרות הנוגעות ל־MS Office ופתיחות – כגון התנגדותה הנחרצת של Microsoft לתמיכה במבנה הקבצים OpenDocument.

עם זאת, קיימת חבילת יישומים משרדיים שלמה, חופשית ואמינה: OpenOffice.org. או שבאפשרותך לבחור את גרסת הקוד הפתוח שלה שמופעלת על ידי הקהילה, LibreOffice, שהיא פיצול של OpenOffice.org. שתיהן מסוגלות לנצל את כל קובצי ה־Office הקיימים שלכם בין אם נכתבו תחת MS-Word, MS-Excel או MS-PowerPoint, והן באמת בחינם (גם כמו בחירות וגם מבחינת העלות). ושתיהן פועלות על Windows כמו גם על לינוקס.

התשובה הפשוטה לשאלה זו תהיה „כן“, עם זאת זוהי אינה האמת במלואה.

לא מעט הפצות לינוקס אינן כוללות תוכנות לנגינת MP3 עקב נושא הפטנטים של מבנה ה־MP3. פטנטים אלה אינם משפיעים על המשתמש באופן ישיר, כך שרוב ההפצות דואגות שניתן יהיה להתקין תמיכה ב־MP3 בקלות יחסית דרך האינטרנט לאחר ההתקנה, ובכך ניתנת האפשרות לנגן קובצי MP3 באופן חוקי, לשימוש בלתי מסחרי.

תקליטורי DVD מאידך, גוררים בעיה משפטים חמורה יותר. רוב, אם לא כל, תקליטורי ה־DVD הם מוצפנים באמצעות מערכת הנקראת „CSS“. ישנה תכנה חופשית בעלת תמיכה רחבה הנקראת libdvdcss, המסוגלת לפענח סרטוני וידאו מ־DVD. עם זאת, מעקף המגבלות החלות על תקליטורי ה־DVD שלך אינה חוקית בחלקים רבים מהעולם לרבות ארה״ב והאיחוד האירופי, בישראל אין חוקים האוסרים על שימוש בכלים אלה.

ישנו פתרון חוקי לנגינת סרטי ה־DVD שלך באזורים בהם libdvdcss אינו חוקי. חברת Fluendo פיתחה יישום (לא בחינם) למטרה זאת שניתן לרכוש מהאתר שלהם.

תקליטורי DVD שאינם מוצפנים, לרבות תקליטורי DVD שיוצרו באופן ביתי, יפעלו באופן המיטבי עם תכנה חופשית בלבד.

כן ולא: חלק מהמשחקים, לדוגמה משחקים של חברת id Software כגון המשחקים בסדרת Quake ו־Doom 3, Unreal Tournament, Cold War ולרבים נוספים יש גרסה המיועדת ללינוקס.

רוב המשחקים הנפוצים, לרוע המזל, עובדים רק על גבי Windows ולעתים על Mac OS. חלק מהמשחקים המיועדים ל־Windows כגון Call of Duty 4 או GTA Vice City ניתן להפעיל על גבי גנו/לינוקס בעזרת Wine או בעזרת הנגזרת הבלתי חופשית שלה CrossOver, שכרוכות בחוסר נוחות מסוים מצד המשתמשים. כדי לצפות ברשימת המשחקים שידועים בכך שהם עובדים באמצעות Wine, ניתן לבקר במסד נתוני המשחקים שלהם.